אודות הפרויקט בבית הספר

בית הספר כצנלסון בגבעתיים ופרוייקט הסיסים "עפים על הסיסים בכצנלסון"

רקע – הסיסים בבית ספר כצנלסון

בית ספר כצנלסון בגבעתיים הוקם בשנת 1939 ונבנה בסגנון האופייני לתקופתו - עם גג רעפים.

עם הזמן, גילו סיסי החומות - הציפורים הנודדות המקננות בערים, את החרכים והרווחים שבארגז הרוח שמקיף את הגג של בית הספר, נכנסו דרכם והחלו לקנן מתחת לרעפים.

המושבה התפתחה, גדלה ושגשגה לשמחתם של קהל חובבי הטבע ואוהבי הציפורים בגבעתיים שנהנו לצפות במעופם המהיר ובתרגילי האווירובטיה המדהימים שלהם, המלווים בצהלות השמחה הרמות שלהם.

בשנת 2005 התקבלה החלטה בעיריית גבעתיים לשפץ את גג בית הספר.
כאשר שבו למקום עשרות זוגות הסיסים שקיננו בו, לא יכלו עוד להיכנס אל קיניהם הוותיקים. הם ניסו לשווא לחזור ולחדור דרך ארגז הרוח החדש אל קצוות הגג, אך לא הצליחו, כילו את כוחותיהם ונאלצו לעלות אל על מותשים ולישון כשהם עפים מעל לשמי העיר.

תושב העיר, אמנון האן חובב הטבע הגר בסמוך לבית הספר ובנותיו למדו בו, נהג לצפות בהנאה בסיסים כאשר שבו לקנן במקום. הוא הכיר אותם היטב מתחביבו –דאייה במנחי רחיפה. הוא למד להעריך את יופיים ולהעריץ את תכונותיהם המיוחדות ואת התועלת שהם מביאים לבני האדם.
אמנון החליט שיש מקום לעשות מעשה, פנה אל מנהלת בית הספר, הגב' מאיה בנבנישתי, סיפר לה על בעיית הסיסים והציע לה לבצע פרוייקט להשבת קינון הסיסים במקום. מאיה, שהתגלתה כחובבת טבע מושבעת, תמכה מייד בביצוע הפרוייקט, אך התנתה את ביצועו בכך שנושא הסיסים יילמד באופן מסודר במסגרת לימודי הטבע והמדעים שבבית הספר. המורה למדעים, ענת ארנרייך, תמכה בהתלהבות וכך החל הפרויקט.

בהעדר תקציב למימון בניית תאי הקינון, קיבל אמנון מהתעשייה הצבאית תרומה של 20 תיבות עץ גדולות שנועדו במקור לצמד פגזי טנק. הארגזים חולקו ל-3 תאי קינון בעזרת דפנות עץ פנימיות, נקדחו בהם 3 פתחי כניסה והם נצבעו בצבע גוון קירות בית הספר.

במהלך חודש מרץ של שנת 2007 נתלו 15 תיבות מסביב לבניין שהכילו בסה"כ 45 תאי קינון. לצורך תליית 2 מהתיבות מתחת לגג הפונה לרחוב הכנסת בגבעתיים (תמונה 2), נרתמה עיריית גבעתיים והעמידה לרשות בית הספר את המנוף ההידראולי המתקדם של שירותי הכיבוי וההצלה.

כל העבודות בוצעו בשיתוף התלמידות ותלמידי בית הספר.

הסיסים גילו עד מהרה את בתיהם החדשים ותוך שנה החלו לאמץ אותם ולקנן בהם (תמונה 5).
השמועה על המיזם "עשתה לה כנפיים" וצפריר רינת מעיתון "הארץ" כתב על כך באהדה רבה. https://www.haaretz.co.il/misc/1.1316508

  • מיזם הסיסים ב"כצנלסון" – "כן לציפור- קן לסיסים" זכה להתפרסם גם בירחון היוקרתי "ארץ וטבע" בתחילת שנת 2008:
    וגם במגזין הבינלאומי ERETZ היוצא באנגלית ומופץ בעיקר בארה"ב.

בעקבות פרסום זה זכתה עמותת "ידידי הסיסים" לקבל את "פרס פורד לשמירה ולהגנת הסביבה" לשנת 2008.
הטקס החגיגי לקבלת הפרס היה במעמד שגריר ארה"ב בישראל והשר להגנת הסביבה והשתתפו בו גם מאיה בנבנישתי - המנהלת, וענת ארנרייך - המורה למדעים.

2012:

צהלות השמחה של הסיסים נקטעו שוב בקיץ 2012 כאשר החלו פעם נוספת עבודות שיפוצים ובנייה בבית הספר במטרה להרחיב את המבנה ולהוסיף לו אגף שלם.
כתוצאה מעבודות אלה פורקו 10 מתוך 15 תיבות הקינון שהיו תלויות על חלקו המערבי של בית הספר.
המנהלת החדשה, הגב' אביבה גולן, שנכנסה לא מכבר לתפקיד, למדה להכיר את פרוייקט הסיסים ואף נעזרה בו להשיג עבור בית הספר את האישור הנכסף של התו הירוק.

אביבה, שהבינה את חומרת המעשה של פירוק קופסאות הקינון והציעה לקשר בין אמנון לבין האדריכל שוקי שושני שתכנן את עבודות הבנייה, בכדי למצוא את הפתרון המתאים ביותר.
שוקי נרתם לסייע וקיבל את הרעיון של אמנון לבניית קיר שלם ומיוחד לקיני הסיסים שיהיה בנוי מבלוקים שלא יוסרו.
התכנית הוצגה לפני אדריכל העיר שאישר אותה בהבנה וברצון. התכנית כללה בניית מעקה בלוקים שיכיל 26 בלוקים חלולים בתקווה שישמשו בעתיד כתאי קינון לסיסים.

2014:

בפברואר 2014, ובסיוע תמיכה כספית מקופת בית הספר ומ"קרן הדוכיפת" של החברה להגנת הטבע, הותקנו בחלקו הפנימי של הקיר, ובצמוד לבלוקים החלולים, 26 תיבות עץ שכוסו ביריעות להגנה מגשמים.
הסיסים גילו בתוך זמן קצר את "השכונה" החדשה והחלו לבדוק מקרוב את התאים ואת אפשרויות הכניסה.

2015:

בשנת 2015, ובהדרכת אמנית הפסיפס מנדי עמרני, התקינו בוגרי מחזור ע"ו של בית הספר, פסיפס סיסים מרהיב שהותקן על קיר הסיסים

2019:

בשנת 2019 עוטרו בתי הספר בגבעתיים בציורי גראפיטי של האמן הלל לזרוב.
כשהגיע לכצנלסון ולמד על פרוייקט הסיסים, נתן הלל התייחסות ייחודית ויפה במיוחד לקיר הסיסים של כצנלסון (תמונה 6).

ב-21.05.2019 הוסר הלוט מעל שלט ההסבר על פרוייקט הסיסים שבעקבות הקינון שלהם בבי תהספר, הוכרז המבנה כאתר טבע עירוני.

2020:

וגם בשנת 2020 שבו הסיסים לקנן במקום.
בקן הוותיק – קן מס' 17, הוטלו 3 ביצים ונכון ל-26/03/2020 החלה הדגירה (תמונה 7).